הסכם שכירות – פסק דין משלים

פסק דין משלים  

בדין ודברים שבין חברת — באמצעות ב"כ– (להלן: המשכיר) לבין –(להלן: השוכר) בנושא: הסכם שכירות, דמי שכירות, חוזה שכירות מתאריך 13/12/22. לאחר שבחוזה שנערך בין הצדדים מוניתי לבורר, ולאחר קיום דיונים ושמיעת טענת הצדדים, ובהמשך לפסק הדין שכותרתו 'פסק דין' מתאריך ט"ז אלול תשפ"ד, הנני בזה בהחלטות כדלהלן:

החלטה

• כפי שנפסק בפסק הדין הראשון, מעיקר הדין על הנתבע לשלם את מלוא התביעה שהגיש התובע, וכפי שפורט שם באריכות.
• כאן אציין נקודה נוספת, כי על אף שהנתבע ביקש לזמן את — לעדות, לא ראיתי סיבה להיענות לבקשה זו, שכן — אין לו נאמנות בתורת עד, שכן הוא נוגע ובעל דבר בזה, שהוא רוצה להעיד שהוא השוכר, וממילא אינו נאמן כבעל דבר. גם אם לא היה בעל דבר, הרי שעד אחד אין לו כל נאמנות בשכירות קרקע, אילו יש לו הקלטות או חתימה על הסכם וכיו"ב, יש לו אפשרות לשלוח זאת במייל ואבחון את הדברים, אך עד עתה לא הצליח הנתבע להוכיח שסוכם במפורש עם — באופן מתועד שהוא שוכר את החנות במקום –.
• כמובן, שיש ל–זכות לתבוע מ–או מאחרים שאחסנו ציוד בחנות שלו, ויהיו חייבים לשלם לו על כך, אך אין בזה סיבה לפטור את השוכר מהחוזה המפורש שהתחייב בו.
• בדיון האחרון הסכים המשכיר לוותר לשוכר במתווה כדלהלן. ינתן פסק דין על מה שהשוכר מחויב מעיקר הדין, ואזי הנתבע — יגיש את הפסק דין הנ"ל לצבא, ויבקש מהצבא את הסכום הנ"ל שנגרמו לו בגין היותו במילואים, וככל שיקבל את הסכום הנ"ל מהצבא, אזי התובע יסכים לוותר על מחצית מהתוספת ששילם עבור שמונה החודשים שלאחר סיום החוזה. וככל שהנתבע לא יקבל מהצבא את הסכום הנ"ל, אזי המשכיר מוכן לוותר את כל התוספת עבור דמי השכירות הגבוהים, והנתבע ישלם את דמי השכירות הרגילים, ובתוספת התשלום של החודש האחרון, בסך הכל 110,173.5 ₪. במילים מאה ועשר אלף ומאה ושבעים ושלוש וחצי ₪.

ובאתי על החתום ביום ט"ז אלול תשפ"ד