הסכם שכירות, דמי שכירות, חוזה שכירות

פסק דין

בדין ודברים שבין חברת נדלן — באמצעות–(להלן: המשכיר), לבין –( להלן: השוכר), בנושא: הסכם שכירות, דמי שכירות, חוזה שכירות מתאריך 13/12/22. לאחר שבחוזה שנערך בין הצדדים מוניתי לבורר, ולאחר קיום דיונים ושמיעת טענת הצדדים, הנני בזה בהחלטות כדלהלן:

תקציר הדברים

• בתאריך 13/12/22 נחתם הסכם שכירות בין המשכיר לבין השוכר על שכירות מבנה במגרש ברחוב —, השוכר פתח שם חנות למכירת מוצרי כושר. לפי החוזה מועד סיום השכירות הוא לאחר תום שתים עשרה חודשים ממועד קבלת החזקה במושכר.
• דמי השכירות הם 9500 ש"ח פלוס מע"מ ועוד 7.51 ש"ח ארנונה לכל מטר. ס"ה 12,241.50 ש"ח כולל מע"מ.
• בסעיף כ"ט לחוזה נאמר כדלהלן: השוכר מתחייב לפנות את המושכר מיד בתום השכירות, ועל כל חודש איחור של אי פינוי המושכר, יחויב לשלם 20 אלף ₪ תשלום חודשי כדמי שכירות עבור חודש זה, וזאת מבלי לגרוע זכויותיו של המשכיר לפעול בכל האמצעים העומדות לרשותו לפנות את השוכר.
• בתאריך ה7/10/23 פרצה מלחמת חרבות ברזל, והשוכר גויס לצה"ל במסגרת מילואים, על כן כשהסתיימה תקופת השכירות, והיה עליו לפנות את המושכר, הוא לא פינה את המושכר מפני שהותו במילואים.
• המשכיר הציג בפני הודעות דרישה לפינוי, אך השוכר השיב שהוא במילואים ואיננו מסוגל לפנות את המושכר. גם כשהיה לו חופשות קצרות הוא לא הספיק לפנות את החנות שהיתה מלאה בציוד רב, ולשם כך נצרך השוכר לזמן רב כדי למיינם ולפנותם ולאחסנם במקום חילופי, בעקבות זאת המשכיר לא היה יכול להשכיר את המבנה לאחרים על אף שהיה לו ביקוש לשכירת המקום.
• לאחר שמונה חודשים ממועד סיום השכירות, לאחר שהשוכר שוחרר ממילואים, הצליח השוכר לפנות את כל הציוד שלו שהיו במושכר.

• עתה עומדת לפנינו תביעת המשכיר כדלהלן. שמונה חודשים שיצא באיחור, תשלום שכירות של 20 אלף ₪ לחודש, פלוס ארנונה של שמונה חודשים 9012 ש"ח. וכמו כן, תובע המשכיר תשלום השכירות האחרונה, שהשוכר ביטל את צ'ק השכירות בסך 12,241 ₪.
• סך התביעה היא: 253.5 ₪. במילים: מאה ושמונים ואחד אלף ומאתים וחמישים ושלוש וחצי ₪.

דיון והכרעה

• לאור עיון בחוזה, נוכחתי שבסעיף י"ב לחוזה נרשם כדלהלן: השוכר מתחייב לשלם דמי השכירות גם באם לא יפעיל את המקום בגין כל סיבה שהיא, והוא מוותר על כל טענת אונס במידה ולא יוכל להפעיל את המושכר לצורכיו.
• מאחר שבחוזה בסעיף כ"ט נרשם שבמידה והשוכר יאחר בפינוי המושכר, אזי דמי השכירות יעלו ל20 אלף לחודש, הרי שמתאריך סיום החוזה, עלו דמי השכירות לחודש לסך 20 אלף ₪.
• הטענה של הנתבע, שהאיחור בפינוי המושכר לא היה באשמתו אלא מפני שהיא מגויס במילואים ולא היתה לו היכולת והאפשרות לפנות את המושכר, אינה מתקבלת, וזאת מפני שנרשם במפורש בחוזה שהוא מוותר על כל טענת אונס, וככל שהמושכר נמצא ברשותו והוא לא משתמש בו גם מפני כל סיבה שהיא, עליו לשלם דמי שכירות מלאים.
• יתירה מכך, שהמשכיר ביקש כל העת מהשוכר שיפנה את המושכר מפני שיש לו ביקוש להשכירו במחיר גבוה יותר מהמחיר שהשכירו לשוכר, אך השוכר לא פינה את המקום עקב היותו במילואים, והיו למשכיר הפסדים בגין כך, על כן צודק המשכיר בתביעתו לקבל את מלוא דמי השכירות שהתחייב במסגרת החוזה.
• לאור זאת, הנני קובע שעל השוכר לשלם סך 253.5 ₪. במילים: מאה ושמונים ואחד אלף ומאתים וחמישים ושלוש וחצי ₪.

ובאתי על החתום ביום ט"ז אלול תשפ"ד